|
עיניים רצות לי בראש
מחשבות מביטות בי מבפנים בתחינה
כמו מאסו בי
רוצות לפרוש חיוכים ולצאת מהקליפה המרה
עוד ברק מפלח אותי לשלושים רסיסים
והמחשבות שנוטות לשבור אותי בדרך כלל
אוספות אותי מכל רחבי התבל
ומדביקות בדבק מטוסים
אני חושבת על לפרוש אצבעות לימין ולשמאל
ליישר צוואר ועמוד שדרה
ולקפוץ מהר מחשבותיי לתהום אחרת
עמוקה מתהום השיגרה
אך רגליי דבקות בהן, במחשבות
ניסיון למנוע אבדן עצמי
ואני נשארת מוטלת, כערימת כלי דם ריקים
על תל המחשבות היציב שלי. |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.