|
שוב הדמעות זולגות מעצמן ללא הפסק
אבל אתה לא רואה
מסתירה אותן ממך טוב טוב
עומדת מולך תמיד מחייכת
ואתה לא רואה אותן
אתה מנסה לגלות אבל ללא הצלחה
ואני רוצה רק קשקט
שקט מסביבי כדי לסדר את המחשבות
הבלבול שנוצר בתוכי
ואני כמו ילדה קטנה מסתתרת מהעולם וממך
כדי שלא יראו
שלא יראו אותן, את הדמעות
בתוכי מתחוללת סערה
מלחמה בין המסכה ואני האמיתית
ואתה לא רואה
כמו משחק מחבואים של ילדים
אתה לא רואה את הכאב את הכרית עם הדמעות
ורק המחשבות והמילים שמכאיבות
רוצה לעוף למקום שקט
להיות לבד רק אני
להסתתר שאתה לא תראה
אתה הולך בלי להסתכל חושב שהכל בסדר
אחרי הכל אני מסתירה אותן
מסתובבת ברחובות בחיפוש אחר תשובות
רוצה לצעוק כדי שיראו וישמעו אבל הצעקה שיוצאת היא חסרת קול
כבר נגמר היום והשמש שוב שקעה ושוב מסתירה ממך
מסתירה ממך את הכאב של תראה
שוב אותו המשחק
מתחבאת מאחורי מסכות שגדולות ממני בכמה רמות. |
|
|
בדוגרי, בשר זה
בשר! ולא משנה
מה הצבע...
יונתן הקטלן
מביא עוד טיעון
למען אגודת "די
לגזענות -
קניבליזם
עכשיו!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.