פגוע ושברירי הגעת אלי, מבקש רחמים ועזרה
פגוע ושברירי נכנסת הביתה, מבקש להקשיב לספורך.
יושבת לבדה ראית אותה, בודדה, עצובה, יפה
שבורה הייתה, ידה העדינה שבורה לא מפציעה.
שערה הכחול מספר על השמיים, עיניה הכחולות מזכירות את הים
יושבת ומביטה למטה, כאילו רוצה להכנס לאדמה.
מתחילה לספר על העולם, כמה הוא מופלא, כמה בוגדני
לא מציאותי ויכול להיות שפשוט הכל אגדה.
יושב ומקשיב מנסה להבין ופתאום נעלמה
בלי לומר מילה, כאילו בלעה אותה אדמה
אולי הייתה פייה, אולי הייתה רק פרי דמיונך.
אף פעם לא נדע וגם לא נוכל להבין
על מה היא חשבה. |
