New Stage - Go To Main Page


באמצע שיעור התעמלות,
יוצאת לגשם.
חושבת רק על נאמנות,
ולא על רגשי אשם.

מתיישבת על חומת האבן,
חושבת על העיניים החומות.
העיניים שראיתי - הלא דומות לאבן,
העיניים החומות, העיניים הקסומות.

יושבת על חומת האבן,
מביטה אל השמיים -
והגשם נכנס לי לעיניים.
וחושבת עליהן - העיניים שלא דומות לאבן.

מוזרות העיניים,
אך יפות כמו פרחים.
והגשם שבשמיים,
נכנס לעיניי בכל הדרכים.

הגשם כל כך קר,
והעיניים לא דומות לאבן.
אין שום בכי מר,
בעיניים הלא דומות לאבן.


יוצאים מהאולם,
וקוראים לי לחזור.
ושוב אני עומדת מולן -
העיניים שבגללן לא אחזור.

דקות אחדות לא נעלמות העיניים.
דקות אחדות מביטות בי.
הן יפות - העיניים.
העיניים שלך - של אהבת ליבי!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/3/04 16:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לינוי אונופריינקו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה