אנחנו השברים שהותרנו מאחור
פיסות לב שבור של מי שיזכור
רגעים של כאב, חתיכות של דמעה
וערמות על ערמות של כוונה ואמונה.
חלקי זיכרון, רסיסים של תמונה,
שברי חלומות, מציאות שנעלמה
חברים, אחים, הורים ואוהבים
סוף פתאומי של סרט החיים.
הכאב העמום, צעקת השתיקה,
זמזום הצופרים, הבנה מעיקה
כמו חוט שנחתך, כמו עץ שנגדע,
אין סוף לדברים שלעולם לא נדע.

ואתם השברים שהותרתם מאחור
תמונה נעימה בתקווה שנזכור.



3.3.04