שחור, לבן...
איפור, דמעה...
פורים הגיע
ואני פושטת את המסיכה
מוציאה החוצה, את הדמעה החונקת
מראה לאחרים, את השחור ששורף אותי מבפנים.
מראה את האופל שעל נשמתי
מתבוננת במראה,
מצאתי את עצמי.
מהרהרת
למה העולם בנוי במסגרת
המתלבש שונה, חריג.
יום אחד בשנה אני יכולה
לפרוק את השלשלאות
לשבור את החומות
לפרוץ את הדלתות
להפתח אל העולם,
היכרות חד פעמית
עם עצמי האמיתית.
שחור מבחוץ,
שחור מבפנים.
התחפשתי לעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.