דפנה ליבוביץ / שעת שינה |
ולבי איתן
אל מרחבים נדדו, על הרים טיפסו
אל עשב רך שעוד לא נדרך
אל שמש זורחת ועץ המטיל את צלו בנחת
ולפתע הכל נעלם
לא הרים, אין עצים, נעלמו המרחבים
די להקיץ די לחלום
שעת שינה מחר עוד יום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|