למרות שזה היה לפני 8 שנים אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול,
אני ושלי היינו בסוף שבוע באילת שקיבלתי דרך העבודה וזה היה
ביום שבת, כשבשישי עשינו לילה של שתייה  מטורפת באיזה מקום על
החוף ובדרך חזרה חזרנו בקושי למלון מתנדנדים מצד לצד, אני זוכר
שחשבתי לעצמי ששמעתי בכי מהכיוון שלה אבל הסתכלתי והיא לא נפלה
או משהו אז לא התייחסתי. בשבת בצהריים אחרי שההנג אובר עבר
הלכנו למצפה התת ימי להסתובב, ואחרי שעה בערך ישבנו על איזה
ספסל במבנה של המצפה שמשקיף לים, שם היא אמרה לי שהיא לא רואה
איתי עתיד ושאני בחיים לא אגיע לשום מקום ובקיצור היא נפרדת
ממני, היא הלכה ואמרה שהיא תסע כבר באוטובוס חזרה ושלא צריך
טובות מאחד ממני, קמה והלכה. הלכתי למעקה של המצפה שהיה ממש 2
צעדים משם וראיתי אותה מרחוק תופסת מונית לכיוון המלונות,
הורדתי את המבט שלי לקול צרצור מוזר וראיתי שם דולפין, הוא היה
עם הראש ככה מעל המים לא זז ומסתכל עלי, פשוט מסתכל. עכשיו אני
יודע שדגים לא יכולים לחייך או משהו בסגנון אבל יכולתי להישבע
ששנייה לפני שהדולפין הזה ירד למיים הוא נתן בי מין מבט כזה עם
הנהון של- כן אחי אני יודע מה אתה עובר, דברים כאלה קורים,
ונעלם.
חזרתי לבד עם האוטו מאילת ואפילו קיבלתי דו"ח מהירות באמצע
שממש יידפוק לי את שארית ההרגשה הטובה שעוד נשארה לי מה"חופשה"
הזאת.
אחרי 5 שנים יצאתי לטיול של חצי שנה באוסטרליה וניו זילנד עם
מישהי בשם נועה שהייתי איתה במערכת יחסים החל משנה לפני זה
אחרי טיול של 3 חודשים באוסטרליה הגענו לניו זילנד ושכרנו
מכונית בייחד בשביל לטייל ברחבי ניו זילנד בלי להתעסק עם יותר
מדי אוטובוסים. הגענו לאוקלנד לכמה ימים להירגע בעיר הגדולה
הזו, והחלטנו ללכת לעולם המיים של קלי טרנס שהוא מצפה תת ימי
על שם האדם שהגיע ראשון לקוטב הצפוני. הסתובבנו קצת במצפה
וראינו כרישים ועוד כל מני דגים אקזוטיים שאין כל כך בארץ ואחר
כך ישבנו לשתות קפה על יד הים. שם זה שוב קרה, אותו הסיפור
בדיוק מילה במילה, לא האמנתי למשמע אוזניי, אני לא רואה איתך
עתיד, אתה בחיים לא תגיע לשום מקום, ובקיצור היא נפרדת ממני
וטסה חזרה לארץ.
הסתכלתי עליה הולכת בפה פעור שנפער עוד יותר כששמעתי צרצור
מוכר, הגעתי למעקה וראיתי אותו שוב, מסתכל עלי, די כבר יא
בן-זונה, צרחתי עליו, מה אתה רוצה ממני?
והוא רק הביט בי כמה רגעים לפני המבט הקבוע שלו, אם דולפינים
יכלו לחייך.