בעמדי מגששת
אחר גב לתמיכה,
הו, מה קסם לי
יופייך, שכחה!
ורק לא ליפול-
ממשיכה,
ממשיכה,
בכי אילם
וסודות חשכה.
האמת לי מוכתבת
ואינני בוכה,
הן שברתי, כעת-
משיבה, מאחה,
אמיתות שהסתרתי
ממני, ממך
ננעצות בבשרי-
לא אזכה לסליחה.
ממחילת הכחשה
אל האור מגיחה-
לא אוכל לעמוד
טרם שקר נמחה.
כשאפול עוד שפתיי
יהגו את שמך,
לא אוכל לעמוד,
לא אמצא
מנוחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.