בלב יער קסום, באגדה מופלאה.
שם בארץ החלומות הקסומה.
בקרחת היער עיר של ארנבים.
כולם שם בעיר בנו להם בתים.
כל המבנים שנבנו היו מרובעים
לפי האופנה בעיר, זה פשוט מתאים.
רק ארנב אחד, שהחליט למרוד
בנה לו בית עגול, פשוט מאוד.
שאר הארנבים כעסו מאוד על הארנב
החליטו כולם להחרים את השובב.
אך הארנב בשלו, המשיך למרוד
הוא בנה מבנים עגולים עוד ועוד.
מיטה עגולה ושולחן עגול
בריכה עגולה, ובעצם הכל.
התכנסו הארנבים לערוך לו משפט
אולי זה לא אופנתי, אך זה מכובד.
מה בפיך להגנתך מר ארנב?
אינך יודע שחצית את הקו?
אוהב אני יותר דברים עגולים!
השיב הארנב לשאר הארנבים.
אינך רואה שהכל אצלנו מרובע?
אינך מבין שזו היא האופנה?
אינך מתבייש כך בחבריך למרוד?
גרמת לכולנו לכעוס עד מאוד.
עשיתי זאת בשבילי ולא בשבילכם!
לא איכפת לי אם זה לא לרוחכם!
כל דבר שבונים, מתכננים, או יוצרים
הוא בראש וראשונה כי ככה רוצים!
אם נשב ונחשוב מה רוצים כל השאר,
נאבד את עצמנו ונפסיד את העיקר!
לפעמים בעצם, זה בריא למרוד!
לפעמים אפילו, זה חשוב עד מאוד!
אינני רוצה לפגוע באף אחד,
אבל ככה אני, ארנב מיוחד.
הארנבים האזינו והחלו לפקפק.
שונה יכול ליהיות בעצם מרתק.
למה בעצם שכולנו נהיה אותו דבר.
הבינו הארנבים את מה שהארנב אמר.
צודק הארנב, כל אחד הוא עולם ומלואו
ולכל אחד מאיתנו יש דעה משל עצמו.
הם הודו לארנב שפקח עיניהם
ומאז בונים כולם רק מבנים משלהם.
העיר כמובן לא נראית כמלפנים
אך עתה בה כולם הרבה יותר נבונים.
אז ממך מר ארנב אפרד לשלום
מי יתן וכולנו כך נמשיך ונחלום.


30.06.2001