שבויה בך
בדבש המבט,
כה גלוי ובוהק
וכבר התייבשה הדמעה
שהחלה דרכה
על לחיי
וסמקה.
רוצה לומר דבר
אך ידי
הושטה וחטפה
ליטוף מסוחרר
בשיערך.
רק עמדנו לרגע
נוגעים באור
המאדים את שנינו
ויודעים לא לשאול
ולהתפתל
בין השקט הרך
וגעש הלב.
עוד נשטח
סוד שנטמן
ותדע לקרוא בי
סערה בראשיתה
כי דום עמדתי
עדיין,
שבויה בך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.