ריקי די / בוקר אחרון |
כטיפות טל על דשא,
אחוש בין ירכיי
זכר לחות,
הושקה ונזרע
וגדל בערגה.
לא לנצח תחושת שכרון
לא לנצח יקוד עיוורון,
גלש לו הסהר
החוויר ונעלם
ואודם הסומק
ככדור אדמדם
התגלגל ונמסך
אל אריג התשוקה
שמוצה עד תום
ונסחט ויבש
בין שבילי הקפלים
של לובן וילון
מול אורו החדש
של בוקר אחרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|