היא פוסעת בגאון בשערי ארמוני
מישירה מבט ומורדת
לא שומעת לא רואה
מתנהלת ללא מורא
כמו אין לה מורה.
צעירה ובועטת
ואת אויביה שורטת
בשבט לשונה
במחשבה מעונה
מאד לא מתונה.
אם רק ניתן האות
ורמז לבאות
הייתי נכנסת למנהרת הזמן
ומשנה ביד אמן
את גורלה מכאן
וכותבת מחדש מחזה יווני
"אנטיגונה ואני". | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.