בלאק אייז / ים |
של דמעות כאבנו,
אני רואה בו מפלט
מיובש החיים,
אתה שוקע בו
אל תוך משקעי עצבותך,
אני נסחפת רחוק
בלי פחדים.
לעתים נדמה לי
שלגלים שפה משל עצמם,
התנפצותם היא בכי
של צער הגורל
ואין בי מעצור
ואין בי שום ברירה,
קופצת אל השקט
שנפשי איבדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|