היום ששחררו את השמש היה היום הכי מאושר בחייה.
בני האדם שחררו לה את האזיקים הכסופים שהיו מחוברים לידיה
ולרגליה והיא לא בזבזה שניה וברחה פן יתחרטו. היום ששחררו את
השמש היה היום הכי עצוב בחייהם של בני האדם. הם לא התכוונו
לשחרר אותה לנצח, הם בסך הכל רצו להחזיר לה טובה אחרי שחיממה
להם ת'כוכב כל כך הרבה שנים, אז הם החליטו לצ'פר אותה בשעתיים
חופשיות.
אבל היא אכזבה אותם והיא לא חזרה, אחרי הכל, איזה יצור אוהב
שהחופש שלו נשלל? היום ששחררו את השמש היה היום הכי קשה שכוכב
בני האדם ידע. כל החיות מתו מהתפרצויות פתאומיות ומרעידות אדמה
והאוקינוסים התייבשו לגמרי. רק בני מזל הספיקו לשמור בצד כמה
בקבוקי מים שמחירם בכדור עלה למיליוני דולרים. כולם ידעו שאחרי
הטריק הזה היא כבר לא תחזור. כולם ידעו שהם שילמו עכשיו את
המחיר היקר בעוון החזקת השמש בכוח וללא הסכמתה, של ניצול, של
פגיעה, של אי עמידה בחוזה שהם חתמו אז לפני שנים.  הם החליטו
לשלוח לשמש מכתב התנצלות והוסיפו גם כמה בונבונירות ודובים
חמודים בצד, אבל חברת דואר-חלל-בע"מ לא הצליחה לאתר את מיקומה
המדוייק של השמש והחבילה נשלחה אליהם חזרה.
היום ששחררו את השמש היה היום האחרון בחייהם של בני האדם. הם
קמלו לאיטם כשהיא הלכה, ישנים שינה לא נוחה במיוחד, מחכים שהיא
תחזור.