|
עם ערב את חוזרת
כל עוד בך נשמה
לחייך כה חיוורת
נושאת כאבך בדממה
עת יצאת מחדרך
היית כה נלהבת
ועתה כשחזרת
נכבתה השלהבת
בכאב נאנחת
ויגונך על הכר
רצוצה את צונחת
מבטך מנוכר
מי יתן וידעתי
רק לרגע דומם
מי טמן בו העצב
בליבך ההולם.
|
|
|
אני חייב ללכת
לחרבן, אך לפני
כן אשרבט עוד
סלוגן.
מישהו אובססיבי
לסלוגנים, שמנסה
להימנע מחוקן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.