אני יכול עכשיו
לשכב על הרצפה,
אבל אני לא רוצה.
אין לי מצב רוח לזה.
לא בא לי להישפך
ולהתמזג עם הכוכבים.
לא בא לי לפצפץ את הסינוסים
ולאספף את האף.
אני מעדיף לשבת קרוב,
לחכות למשהו טוב,
שיגיע אם הוא רוצה.
הרגע הזה טוב בשבילו,
החוויה תצא יותר בזמן
ממצב אחר ועכשיו
אפילו, שאני יכול לשכב
ולהשתלשל לי על הבלטות,
ולהתחידק במסירות למסס,
כאילו אני באמת לא
מעונין להישפך לבקבוקים
בעלי חשיבות יותר גבוהה,
ולהיטרף מתקבל על הדעת למען הכלל,
אני מעדיף לחכות לנקודת מפגש
שתיפול במקרה בדיוק כאן,
ולהתאמץ, לעשות את זה קל.