אני הולכת בדרכים בהן הלכנו יחד,
אני הולכת לבד עכשיו.
נזכרת בדברים שאמרת לי
במילים שלך שליטפו אותי.
בפני הילד שלך שלא עוזבים אותי.
ואני ממשיכה בנדודי, ברחובות ובים
כל מקום, אתה עדיין שם.
התיישבת לי בלב
ואתה לא רוצה לקום
זה אוכל אותי מבפנים
זה כואב בכל הגוף.
איך זה שעזבת ואתה עדיין פה,
בכל מקום, בכל אדם,
ואתה לא עוזב אותי.
אולי זו אני שלא עוזבת,
הרי כבר הלכת, הרי כבר שכחת.
כבר עזבת?
אולי תישאר עוד קצת?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.