|
למור
העיניים שלך
זועקות
ליד שתבוא
ותיגע
במקומות הכי
לבושים
בליבך.
פעם חשבת
שאלו שלו
עדינות
מספיק על מנת
לקלפך מכל
שכבותייך
ומן
הבדים הכבדים
העוטפים אותך בדיוק
מרושל.
שפתייך
רק ביקשו
שינסה להבין
ולראות
מבעד לכיסויים
את
האמת העירומה
שלך.
שיעטוף אותך בזרועות
הארוכות האלו שלו
ויאהב אפילו
יותר.
הפנים המשורטטים
כאילו
משיכות מכחול עדינות
יצרו אותך,
מתחילים
להתכסות ביותר
ויותר עטיפות של
עצב ששום
יד לא מסוגלת
לקרוע.
ואת מחייכת.
תבכי.
מותר לך לבכות.
3.3.04
|
|
|
פולניה אחת
הולכת לים עם
הבן שלה. פתאום
בא גל והילד
נסחף פנימה.
האישה מתפללת
שעה לאלוהים
"תחזיר לי" וכל
הבלה בלה...
פתאום בא גל
ופולט את הילד
החוצה.
האישה לאלוהים:
"היה גם כובע"
שולמית אלוני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.