הרשו לי לפתוח במשפט, שאני חושבת שמבטא את העולם שלנו ואת
המציאות היומיומית שאנו חיים בה: "העולם הזה הוא פשוט עולם
רדוד, שטחי ועגמומי".
אני יודעת שתקראו את המשפט הזה ותחשבו לעצמכם, הנה עוד מישהי
ממורמרת שפשוט שונאת החיים והם שונאים אותה.
אך הרשו לי להפריך את ההשערות שלכם... ממש לא!!! אני אוהבת
לקום כל בוקר ולראות את השמש מחייכת, אני אוהבת להלך ברחובות
ולהרגיש מן חופש... אבל עם זאת, אני עדיין חושבת שהעולם שלנו
הוא פשוט פאקינג רדוד.
הלכתי לי ברחוב, מנסה לפלס לעצמי את הדרך, כשלפתע שמעתי שריקות
של נהג מונית. הפניתי את ראשי... מנסה להצטמק עד כדי צימוק,
מנסה שלא יבחינו בי... אבל כנראה שזה היה מאוחר מדי, כי נהג
המונית כבר הבחין... הוא מלמל איזה משפט, "וואי... איזו
פרגית", ואני ממש נעלבתי! זה לא שאני מהפמינסטיות שמנסות
להצטדק, שמנסות לחפש איפה הגברברים אשמים בכל דבר. אבל,
רבותיי... הם אשמים... בהרבה... ולא רק הם!!! כל העולם הזה,
העולם הזה שמעניק חשיבות רבה ליופי, להופעה חיצונית... וכמה
שאנשים ישננו בפני אחרים שהם מעדיפים אופי על פני יופי... זה
פשוט בולשיט!!! אולי פשוט נולדנו כאלה, אבל לפעמים אני קצת
סולדת מכל התופעה הזו.
רבים מהגברים ורבות מהנשים, מוצאים את עצמם מביטים מול המראה
בלי הרף. המראה הפכה למקום הבילוי המועדף עליהם... מה גם, שלא
תמצאו בן אדם שלא ימלמל שהוא חייב להוריד כמה קילוגרמים דחוף!
שהוא חייב לצבוע, לגבוה, לשנות מראה, או כל דבר אחר. זה בסדר,
גם אני כזאת... לא אכחיש ואומר שאיני משקיעה במראה החיצוני
שלי, גם אני מושפעת מהסביבה... אבל אולי מתישהו מישהו צריך
לקום ולומר די!!! פשוט די להיות כל כך רדודים, די להסתכל בבנות
או בבנים על המראה החיצוני, וכעבור כמה דקות לחרוץ את גורלם
ב"כונפה" או "שווה".
אני מסכימה איתכם שיופי זה דבר מושך, זה דבר המקנה כוח,
ביטחון, עוצמה... וכן - גם במקרים רבים יכול לעזור לך - אבל
אני עוצרת וחושבת, לא נסחפנו קצת? לא הענקנו ליופי משמעות רבה
מדי?
ובכלל, רק היום צפיתי בטלוויזיה וראיתי תוכנית אירוח בה אנשים
לא מרוצים מעצמם ומגופם, וצר לי להגיד את זה... אבל הם הולכים
לשנות את עצמם בעזרת כמה אלפי שקלים ולעשות ניתוח פלסטי. מזה
אני פשוט הכי סולדת!!!
הם מבזבזים כסף, ומבזבזים את הנתונים הטבעיים שלהם... הרתיח
אותי גם שהם אמרו שהם עושים את זה בשביל עצמם ולא בשביל אף אחד
אחר...
קשה היה לי להסתיר את הגיחוך, כי משום מה נראה לי שהם עושים את
זה בשביל לקבל תגובות של התלהבות, ולצערי הם יקבלו... אני לא
חושבת שבן אדם אמור להרגיש טוב עם עצמו אחרי שבזבז את המתנות
הנפלאות שקיבל מאלוהים, ויותר מזה - אחרי שבזבז הון תועפות.
הנה עוד דוגמא, שקרובה יותר אליי - גם בן זוגי האהוב מבלה את
רוב זמנו בחדר-כושר. מתחרה עם חבריו למי יש את השריר הכי גדול,
מי בסוף יהפוך למן רמבו כזה... אני מוצאת את עצמי שואלת אותו
אם הוא לא קצת מגזים... והוא צוחק ואומר: "השתגעת, מאמי? אני
בסוף אהיה מעלף".
וכמו בכל הפעמים האחרות, אני שוב מוצאת את עצמי ממלמלת שהוא
יפה גם בלי... שאני אוהבת אותו איך שהוא... אבל אני לא יודעת,
אולי ככה זה הטבע האנושי - אנשים אף פעם לא יכולים להיות
מרוצים ממה שהם...
ישנן עוד אין סוף דוגמאות שאני יכולה למנות בפניכם - על
שטחיות, על רדידות, על טיפשות... על כל העיסוק הזה במראה
החיצוני... אבל לפני שאתם מסתכלים במראה, חישבו לעצמכם - אולי
אני יפה גם בלי הדברים המלאכותיים האחרים?
לפני שאתם מתחילים לשנוא חלק בגופכם, נסו לאהוב אותו! אולי בכל
זאת תצליחו?
אני יודעת שאני בין הבודדים, אבל אני חושבת שאלוהים ברך את
כולנו בסוג מסויים של יופי... אני לא חושבת שמראה אמור ללכת על
פי סרגל ישר, ושאם סוטים ממנו - אז זהו... אנו כבר לא יפים...
כל אחד בורך במראה שונה, בייחוד משלו - וכל אחד צריך להעריך
זאת.
ובכלל, לכל העולם הזה - נסו קצת (אני יודעת שגם זה יותר מדי)
להקנות פחות חשיבות למראה, נסו לפעמים להכיר את הבן אדם מבפנים
ורק אז לגבש עליו דעה.
ותזכרו - אולי העולם הזה הוא רדוד ושטחי... אבל כולנו יכולים
לשנות אותו...