כל פעם שמתחשק לי ספר טוב אני יורד במורד רחוב בן גוריון,
לחנות ספרים, לא גדולה אבל גם לא קטנה, בשם "תה או קפה?" בעלת
החנות היא אישה צעירה ומושכת למראה בשם נטע. החנות מתחלקת לשני
חלקים: החלק הימיני מתחיל בשלט "תה" והחלק השמאלי "קפה", באמצע
נמצאת הקופה יחד עם קופאית חמודה בת לא יותר מ-18 שעובדת שם
לאחר שעות הלימודים. וכמובן, נטע, עוברת בין הקונים, עוזרת
וממליצה על ספרים.
כשנכנסים אנשים בפעם הראשונה לחנות, הם מסתכלים ימינה ושמאלה,
בודקים אם בחנות  מגישים תה או קפה, כשמגלים שלא, ישנם שני
סוגים נפוצים של תגובות: חלק מושכים בכתפיים ובאדישות פונים
לתת-מדור המתאים להם וחלק הולכים בצעדים גדולים לקופאית
ושואלים אותה מדוע החנות מחולקת באופן הזה, כשהיא עונה להם
שאין לה מושג ושבעלת הבית לא מוכנה לגלות, הם נדים בראשם
והולכים לבחור ספר.
מכיוון שאני קופץ לעיתים קרובות לחנות יצא לי להתיידד עם נטע
וגם לשאול אותה פעמים מספר למה החנות מחולקת לתה וקפה, אף פעם
לא קיבלתי תשובה וויתרתי. יצא לי לומר לה פעם שהקופאית מוצאת
חן בעיניי, ומאז כל פעם שאני בא, היא תמיד מנסה לדחוף אותי
לדבר איתה. פעם אחת עיינתי במדור ספרי מדע בדיוני, והקופאית
עמדה על סולם וסידרה ספרים במדף לצדי, מאחר ומעולם לא ראיתי
אותה מסדרת ספרים ידעתי שזאת כנראה קשירת קשר בינה לבין נטע
שמטרתה ליצור שיחה בניינו. למרבה הפלא נפל לה ספר ואני כצפוי
הרמתי אותו למענה, התפתחה שיחה ומאז יצאנו כמה פעמים, והיא כבר
הספיקה לעזוב את העבודה בחנות.
יום אחד נכנסתי לחנות ומצאתי את דלת הזכוכית סגורה ודרכה יכלתי
לראות את נטע אורזת ספרים בארגזים, הסקתי שהיא סוגרת את החנות,
פתחתי מהר את הדלת, נכנסתי ושאלתי המום: "מה קרה?!?! למה את
סוגרת? אני תמיד רואה פה מספיק קונים ומלא אנשים כשיש ערבי
קריאה, לא יכול להיות שחסר לך כסף, מה קרה?". "אני מתגרשת"
-"נו? מה הקשר? למה את חייבת לסגור את החנות בגלל זה?" -אף פעם
לא סיפרתי לך למה החנות מחולקת לתה וקפה, אז לא פלא שאתה לא
מבין, תראה, אני מתה על תה בעלי מת על קפה ולא יכול לסבול תה.
בגלל ששנינו אוהבים ספרים כשפתחתי את החנות רציתי לחלק אותה
לספרים שהוא אוהב וספרים שאני אוהבת, אז חילקתי אותה לתה וקפה
ולשם המסתורין לא הסכמתי לגלות לאף אחד, זה משך לקוחות, זה
והקופאית ששכרתי". חייכתי אליה, "אז מה תעשי עכשיו?" -"אני
שונאת כל משקה מוגז, זה עושה לי צורב בלשון, אני שותה כל מיץ,
אפילו סתם מים, אבל אף פעם לא מוגז... אז עכשיו אני פשוט אמצא
לי מישהו מכור לקולה ואפתח חנות לשכירת קלטות וידאו". אני
אישית לא חושב שחנות בשם "מיץ תפוזים או קולה?" תהיה הצלחה כל
כך מסחררת.