מגי שגיב / ויהי ערב |
מוטלים על השולחן:
זוג געגועים נושמים ואסופת בדיחות
אל הברזלים בצד נדחף בכוח
צל מכה ראשי עורבים
בסמטה מבקיע דרך
בכי חוטא באבנים
ערפל נטפל ללילה מפזר מעצורים
הארוחה כאן לא נגמרת
כל הזמן רק עוד כלים
עוד רעב ושוב
שוכחת
שיר שזכרתי לו פעם
את המילים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|