איש הלך ברחוב ומצא יהלום
עגלגל, בלי צורה, אך נוצץ ואדום
אז אספו לביתו
וליטש צורתו
והצית בו אש וחשמל בדמותו
יום אחד הגיע חבר לבקרו
איש פיקח היה שראה אוצרו
אז בחן איכותו
ועשה תבניתו
ויצק מזכוכית עוד אלף כמותו
ומכרם בשווקים, ולאיש הפשוט
השיב אלף זהוב המגיעים לו בזכות
כי התווך נתן
והתווך יתן
נדיב הוא התווך עבדנו הכן
אז הגיע אחר, פיקח יותר
את ברק היהלום הוא פרק וניסר
וברשת חשמל
הברק שוב שוכפל
והיה לרבבה ללא כל עמל
הוא ניסה למוכרו ופניוו מה קדרו
בכל מקום אבנים כשלו בערו
אז הבין טעותו
ודרש את זכותו
ממרר בבכי הוא חזר לביתו
שם הסביר לו האיש הפשוט, התמים
שאל לו לבכות על גנבה של תווים.
כי התווך נתן
והתווך לקח
לו התווך יהי לעולם מבורך.
ועזר לו בכך יהלום האמת
כליל שלמות הוא היה, עודנו כעת. |
