היה זה בין ערביים
מטבע זהב שקע בשמיים
דלתות ננעלו על שלווה מדומה
שאריות אוכל נוקו לעוד מחזור
בים הדומיה
האם כיסתה את בנה
ברוך שהאפיל על חום
השמיכה.

תישן בני,לחשה האמא
מנסה לשמור על זקיפות קומה
בקצה המיטה.
שמלתה מדגדגת את הרצפה
ותפילה בליבה
שתערב שנתה.

תישן בן,לוחשת האם
תישן ואז תזרח האגדה
כי רק עינים עצומות
מדמיינות זריחה.

מדוע?
שאל בתמימות הבן.
פני האם לכיוון החלון
הבט,אמרה
הבט החוצה ואז תבן.

ניצוץ כתום בהק
עלה ירוק נשר
ונעלם באבק.
אמי,מה את רואה?
האם זה מחזה זר?
דמויות המספרות סיפור
מוכר?
על אש ורוח שנועדו למשחק קלפים
תחילת הימור: נשמות רדומים

צחקה הרוח בין עצי הברוש
לועגת לכל ניסיון של לכבוש
את תמצית גופה
בתוך תבנית תמונה.
נשבה הרוח במיגוון שריקות
אני המכירה כל ענן בים
כל שיבולת הזעה בשדות
אני הרואה בחיוך את
התנומה
זועקת בסערה מול שנאה
בוהקת ברעמי הדממה
יודעת
רק אני אביא את הטובה
על פני האדמה
אז קדימה
חלק את הקלפים
בעל גחלת
עמומה.

מביט האש ברוח
בזיק מתנשא
בלהבה של סגול כהה
וצבע שממה.
שולח לכל עבר אלפי זרועות
מצית בדרכו
מילון של שנינויות
מבעיר ומורד בחלומות
על שדות קרב עשנים
בזר קוצים למלכים.
שורף האש בלחש מייאש:
אני מתנת האלים הגנובה
בידי אדם,רק בשר ודם
שמוכתמים בשחור וכחול
נשמתם.
אני אפסיד לרוח?
לדבר לא יציב
לדבר חולף הנזכר
בתום האביב?
קדימה,יחולקו הקלפים.

והקלפים חולקו
לצלילי  מלודית רוח הרמונית.
על שולחן בין תהום וייאוש
נשמעה הפקודה:
צא נסיך,נסיך כה יקר
צא ודקור את אביך.
אל תתעסק בלהיות
אל תהיה
רק צא
ודקור.

נסיך יצא נגד אביו המלך
מספרי הקלפים
החליפו בין הניצים
צדדים
לנאמנות מנופצת לרסיסים.

השמש נאלמה דום מתדהמה
היונה סונוורה
בריחופה מעל התיבה
מוצאת את מנוחתה
כשים איקורוס בלע
את עלה הזית ממקורה.

זו מלחמה
נשמעה תרועת החצוצרה
החלה עונת צייד האדם
אל תוך שינה טרופה.

רוח נשבה
נחה
נרטבה בדם
ורגעה.
האש קטנה
עד אשר
כבתה.
נורה ערופת ראש
המלכה
וצחוק הג'וקר נשמע.

רק האם ישנה
ליד מיטת בנה
המביט בה ומכסה
בנשיקה.