|
מוקדש לאדם שמאד מאד יקר לי.
אתה כבר יודע מי אתה.
דם מזויף של כאב שנגרר כבר יותר מדי זמן בתוך בוץ מזוהם
בוץ של זעה ושל שקר.
שנאה שמוכרחה לצאת לאור בצורת שטחיות מדהימה.
שלוש דקות ליד הרקיע לפני חיים שלמים בגיהנום של מטה.
ובסוף מה נשאר?
עוד צלקת מודלקת ועוד יריקה.
עוד חבורה ועוד שריטה.
עוד רגע לחטא אינסופי.
חטא שלא ימחוק המחר.
אלא אם מישהו ימחוק את העתיד.
העתיד, העבר והנצח. |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.