"רק פעם אחת, תנסה. להזיק לך, זה לא יזיק. מה כבר יכול לקרות,
אם לא תאהב אל תיקח שוב, בסדר? "
די נמאס לי להיות שונה, אני רוצה להיות כמו כולם, להיות שמח,
להרגיש שייך, אז שתיתי. כנראה שלא חשבתי ממש, כי עד אז הייתי
נגד כימיקלים , מכל סוג שהוא, אבל שתיתי ובאותו רגע ניסיתי
להרגיש. להרגיש מאושר. התיישבתי לי על כסא מבודד ומרוחק ונתתי
לתחושה להתפשט, לתת לחום גופי להגיע עד קצות הציפורנים, השיער.
תחושה נעימה עטפה אותי והרגשתי שאני בעולם אחר, עולם טוב ויפה
ולא מנוכר ומכוער כמו העולם שלנו. עצמתי את העיניים וראיתי את
עצמי מוקף בחברים טובים ובבחורה יפה שתוך מספר דקות גיליתי
שהיא גם חכמה, פשוט מושלמת. פסגת העולם, הייתי בפסגת העולם
ורציתי שהתחושה הזו תישאר לעד. היא אמנם נשארה לאורך כל הלילה
אבל עזבה, זנחה אותי והותירה אותי בודד.
קמתי בבוקר שלמחרת והחלטתי שלא משנה עד כמה הייתי נגד חומרים
"לא טבעיים", נגדיר אותם כך, אני אנסה עוד פעם אחת בלבד לשתות.
נפגשנו כל הח'ברה לקומזיץ . (אני יכול להגיד ח'ברה כיוון
שהתחלתי להרגיש שייך . מה שניסיתי במשך שנים לא עזר ולפתע ברגע
אחד הכל השתנה.) באותו ערב שתיתי שוב והפעם שלא כמו בפעם
הראשונה, התחושה הייתה הרבה יותר חזקה, כאילו שמתי משקפיים
ורודים ואילצתי את העולם להיות יפה וטוב. כל החברים שלי נהפכו
לאנשים סובלניים ומתחשבים. והבחורה הופיעה שם שוב תומכת מבינה
מקסימה והכי חשוב אוהבת. ראיתי שהיא אוהבת.
מאז, ועד היום בבוקר , תקופה של חצי שנה התמכרתי. לקח לי הרבה
זמן להעיד על עצמי כמכור אבל הגעתי למסקנה הנכונה. לא הצלחתי
להפסיק, רציתי שיהיה לי טוב. שלוש פעמים בשבוע, לפעמים ארבע,
הייתי שותה ונשבה במקום רגוע, שליו ומלא אהבה, מקום שאין טוב
ממנו בעולם האמיתי.
אתמול יצאנו לפאב. אני הייתי נרגש, כמו לפני כל פעם ששתיתי,
ומיד ניגשתי ל"ראש"  כדי שישיג לי את המשקה. בזמן שאני מחפש לי
מקום שקט ורגוע להיכנס לאווירה, אני קולט את ה"ראש" עומד ליד
הcooler   וממלא כוס מים ואחרי שתי דקות נותן לי בדיוק את אותה
הכוס. הסתכלתי לו בעיניים ופתאום הבנתי הכל - האמונה חזקה
מהחומר.
למעשה הייתי צריך להרגיש נורא. אדם שרימו אותו כל כך הרבה זמן
לא יכול שלא להרגיש רע. אבל להפתעתי, הייתי מאושר.
"כשאתה רוצה משהו, היקום כולו נחלץ לעזרתך כדי שתגשים את
המשאלה שלך".

אפילו מים