לינוי אונופריינקו / האפלה שבאופק |
בטורים בשורות,
יושבים בכיתה,
ולומדים בזוגות.
וזה רק נדמה,
כי איש לא מקשיב.
ואיש לא דומה,
אך רוצים אנו לשיר....
באפלה שבאופק,
אין שמיים כחולים.
הפעילות שבדופק,
מתגברת מיפחדים.
המורים זועמים,
הברקים משתגעים,
האנשים מתרחשים,
הלבבות מתרגשים.
וכי הפחד גובר,
ומתרחק הסתיו!
והחושך גובר,
ולא נראה שום כוכב!
והחושך, כך נראה,
לעולמים יישאר!
ובכל מראה,
החושך לא יוותר!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|