[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הדמויות

-ציפי (אוהדת כל סרטי "אסקימו לימון", ורכזת היסטוריה בבית
הספר בו היא מלמדת. קשורה נפשית לחתולתה "צפיחס")

-יהודית (מלמדת היסטוריה באותו בית הספר שבו מלמדת ציפי)

-ספידי גונזלס (כתבת השטח של התוכנית)

-טאז מניה (כל מילה מיותרת.)

-מסעודה דל ג'מוס (אישה כבת 80, לבושה בשמלה עירקית מסורתית,
מטפחת שחורה לראשה)

       
(המורות ישובות ליד שולחן, בסגנון ג'יי לנו)
יהודית: שלום רב לקהל שבא לראותינו היום, באירוע זה..
בתוכניתנו היום נארח מגוון אח"מים (דגש על ה"מים") למיניהם,
כגון..
ציפי: אל תאמרי, חצופה. שיחכו ויראו!
יהודית: אכן ישנו רעיון בדבריך..
ציפי: כמובן שישנו! ובכן, כפי ששמת לב, באמתחתי חתולתי יקירתי,
צפיחס.
יהודית: (מתעטשת) (בקול מצונן) ובכד, כבה דחמד..
ציפי: האהאהא, ליהודית ישנה אלרגיה! ליהודית ישנה אלרגיה!
יהודית: לא, לא.. הירגעי.. זוהי אלרגיה זמניד בלבד..
ציפי: (מתחילה לקרב את החתולה לפנים של יהודית)
יהודית: לא.. לאאאאאא.. לאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!
אאאאאאאאאאאאאאפצ'י!!!!!!!!
           
                             
                           התוכנית מתחילה

יהודית: (מנגבת בריפרוף את האף) ובכן! (נועצת מבטים בציפי ומבט
מפוחד בחתולה) כפי ששמתם לב, קהל יקר, אני וציפי כאן בשעות
הבוקר.
ציפי: אכן, אכן.. אנו בשביתה.
יהודית: זה נכון..
ציפי: ובכן, לפי המקורות בהיסטוריה, ברצוני להאיר שבתקופת
היותי בארמון לונדון בעבר (מתחילה לצייר על השולחן מפת מושגים
שמראה את התאריכים והאירועים שקרו, כגון "לקחתי את צפיחס
לעיקור" או "עמדתי והכנתי צ'יפס ושניצלים", מהביקור שלה בארמון
ועד היום), גם שם הייתה שביתה..
יהודית: של מי?
ציפי: של מה ודא..
יהודית: ובכן, כשאני הייתי שם לפני שבועיים, הייתה שביתה של
היהודים שם..
ציפי: (נדהמת) מדוע?
יהודית: הם רצו לעלות לרגל לבית המקדש והרשויות בלונדון לא
הרשו להם לצאת..
ציפי: (מבט של זלזול נדהם) אה.. את יודעת יהודית, את ממש ראויה
לתואר "רכזת היסטוריה"..
יהודית: (נוחרת וצוחקת) אכן אכן, זוהי הערה שהנני מודעת אליה.
ציפי: בכל מקרה, האם שמעת את הידיעות המרעישות על פירוק היי
פייב?
יהודית: לא, חוששני שזה קרה כשהייתי בטיול שנתי בקלקיליה עם
תלמידי כיתה ח'64..
ציפי: נבקש רגע דומיה לזכרם..
יהודית: ובכל מקרה, מה אירע באירוע הפירוק?
ציפי: ובכן, הפירוק היה מרגש ביותר.. אני אישית שמחתי לאיד..
אך, בואו וניגש לכתבת השטח שלנו, ספידי גונזלס, שתדווח לנו מה
אירע לאחר האירוע.
(מעבירים את התמונה לספידי גונזלס)
ספידי: (מוקפת בילדות ונערות בוכות) (מנסה להתגבר על הבכי)
ובכן אני נמצאת כאן, מחוץ לאולם שבו הופיעו היי פייב בפעם
האחרונה (הבכי גובר), כפי שאתם רואים ההיסטריה בעיצומה, כולם
בוכים עכשיו.
ציפי: אולי נראיין מעריצה..
ספידי: רעיון מצוין. (פונה לנערה אחת) שלום, מה שמך?
הנערה: (בין בכי לבכי) סירפד.. סירפד גלילי
ספידי: סירפד, האם תוכלי לתאר במילים את הרגשתך?
הנערה: (חוטפת את המיקרופון מספידי ומתחילה למרר בבכי מול
המצלמה) אני.. אני יושבת מחר חמישה עם חברות שלי, אצלי בבית..
(חברה שלה באה  ובוכה) אני על סף אובדן (בוכה
בהיסטריה)!!!!!!!!! (החברה מחבקת אותה) אני לא יכולה לחיות
בלעדיהם!!!
ילדה מהקהל הבוכה: שיו, הנה אמיר פיי גוטמן!!!!!!!!!!!
(מתחילות קללות מצד הבנות הבוכות, זורקות אבנים)
(המצלמה פונה לספידי ורואים את ספידי בהלם ונבוכה) (המצלמה
חוזרת לבנות המקללות)
(אמיר בורח) (הבנות מסתכלות על המצלמה, רגע של שקט, מתחילות
לבכות מחדש ומשבחות את היי פייב כמו "למה עזבת אותי מייקל?!"
וכ"ו)
ספידי: אה, כן, זה הכל לעכשיו.. בחזרה לאולפן..
(התמונה חוזרת לאולפן שבו ציפי ויהודית נמצאות)
ציפי: ובכן, עכשיו נארח אדם שאני מאוד מעריכה. שחקן, בימאי,
ושד טזמני.. קבלו בתשואות ובמחיאות כפיים, את טאז מניה!!!
(הקהל מוחה כפיים בהתלהבות ומלווה את טאז בתשואות, נזרקת עליו
חזייה מהקהל)
טאז: (נכנס לאולפן ) ווה ווה ווה!!!
יהודית: אכן אכן, ערב מבורך גם לך אדון מניה.
טאז (מתיישב על הכורסא שליד שולחנן של המורות): רה ווה אהו
יהודית: (מצחקקת) בסדר, טאז
ציפי: (פוזלת לעבר יהודית) ובכן.. (לוקחת את צפיחס)
יהודית: (מתעטשת)
ציפי: טאז, ספר לנו על סרטך האחרון..
טאז: ווה ורה ווה וואה ווה, (יושב בנוחיות) ווה ווה ווה..
ציפי: הוליווד!!! כמה נהדר!
טאז: (עושה תנועת "שטויות" עם היד) ווה ווה ווה
ציפי: וואו!!! מתי?
טאז: ווה ווה ווה ווה
יהודית: (מראה התעניינות) באמת?  
טאז: וורה!
יהודית: ובכן, אני ארוץ ואראה את זה (רצה החוצה)
ציפי: שוד ושבר.
טאז: ווה?
ציפי: היא שוב שכחה את הכדורים..
טאז: (נבוך)
ציפי:  אהם ובכן, טאז, האם תוכל לספר לנו במה סרטך עוסק?
טאז: ווה רה רה ווה, אה, ווה וורה ורה.. ווה וורה ווה ווהה..
ציפי: (יושבת בעניין) גאוני.. פשוט גאוני..
טאז: ווה ווה..
ציפי: המדהימות בהתגלמותה..
טאז: וורה וורה
ציפי: או תודה לך, תודה.. (בוהה בטאז באהבה, טאז בוהה בה)
(הקהל מוחא כפיים בכדי כאילו לקדם את העלילה)
ציפי: (כאילו מתעוררת מתוך חלום) כן.. ובכן, אה, מה.. אה..
אהה..
יהודית: (מתפרצת לאולפן בסערה) הגעתי!!!!! ראיתי!!!!! איזה סרט
נהדר! טאז, המשחק שלך סוחף! אהבתי בעיקר את הקטע כשחולצתך
נמצאת על הכסא ואתה מורח את אורנה בנאי בקרם שוקולד!
ציפי: ובכן, עכשיו נזמין לאולפן את להקת הבית שלנו, להקת הבנות
האהובה על כולנו, "שלושת המיוחמות!!"!!
(הקהל מריע)
(הלהקה מבצעת את הריקוד וכ"ו)
ציפי: תודה לכן, מיוחמות..
יהודית: ועכשיו, ציפי, ברצוני להראות לך משהו מעברך, משהו כמו
מ34- או 76 לפני הספירה..
ציפי: (יושבת בציפייה ומחייכת) מה? מה?
יהודית: האם את מזהה תמונות אלה?
(מראים את צילומי השוד)
ציפי: נו כמובן, איזו שאלה!!! הרי זהו השוד המפורסם שהתבצע
בדירתי משכבר! גם (צוחקת) את חייבת לשמוע.. גנבו לי גם את כל
הרהיטים (מתפוצצת מצחוק) (קוטעת את הצחוק בפתאומיות ומסתכלת
בציפייה על יהודית) האם אני זוכה בפרס עכשיו?
יהודית: בטח! 2 לילות במלון הילטון עזה ו.. (הפלאפון מצלצל
פתאום) רק שנייה.. (עונה לפלאפון) הלו? ימית!!!!!! ימית!!!
אמרתי לך לא להתקשר אליי לפלאפון יותר! לא! אלף פעמים אני
צריכה להגיד לך את זה?! זה במגרת הלבנים של אבא!! לא, האבא
הביולוגי שלך. את יודעת מה?! אין אוכל היום! לא! אין אוכל
היום!!!! (מסתכלת על המצלמה) (עוצרת לרגע) (מצחקקת) אויש,
ימיתוש, אני חייבת לנתק. ביי. (מנתקת את הפלאפון). כן.. אההה,
ציפי, מה עשית אתמול?
ציפי: ובכן אני ישבתי בסלון עם בנותיי וצפיחס וצפיתי בכל סרטי
"אסקימו לימון" לתוך הלילה. ומה את עשית אתמול, יהודית?
יהודית: אני בדקתי להנאתי את מבחני ההיסטוריה של שכבת ח', היה
נהדר לקרוא את תשובותיהם על מרד בר כוכבה, שהיה, בניגוד לכל מה
שכולם חושבים, ב1978-, וגם על נפילת האימפריה הרומית ב1999-..

ציפי: (בזלזול) באמת
יהודית: (בגאווה) כן, כן
ציפי: (מסתכלת על יהודית לשנייה וחצי ואז עובר מבטה למצלמה)
ונעבור לפרשומות.. אהה, פרסומות. הישארו עמנו.
יהודית: חזרנו מן הפרסומות, ואני לבושה בפיג'מה עירקית ממלתחתי
האישית, מפני שאנו נקבל בעוד חצי דקה את האורחת הבאה שלנו,
מסעודה דל ג'אמוס.
(הקהל מריע ומוחא כפיים)
(מסעודה נכנסת לאולפן)
ציפי: כמה נחמד שאת כאן, מסעודה..
מסעודה: (מבטא עירקי כבד) כן כן, אני גם!
יהודית: בתור כוכבת פופ מצליחה, יש לנו כמה שאלות אליך..
מסעודה: בטח, בטח, לשאול הרבה אתם אותי!
ציפי: כן.. אז, שאלה שאני חושבת שנשאלת כלפי כל כוכב פופ ענק
בעל שם עולמי כמוך, האם ההצלחה עלתה לך לראש?
מסעודה: לא, הצלחה לעלות לראש שלי לא! לא חושבת אני, אולי קצת,
ופה שם.. לא אומרת אני שהצלחה לעלות לראש של כולם. בתורה להיות
כתוב "הצלחה של כוכב פופ לא צריכה לו לעלות לראש שלו.."
ציפי: אה, כן..
יהודית: את יודעת, מסעודה, קניתי את התקליט שלך לפני כמה ימים,
זה פשוט נהדר! ניגנתי אותו בגרמופון שלי עד שהלייזר שם סרט
אותו!!!
מסעודה: מה את, טיפשה? מה להיות קורה לך?!
ציפי: (לוחשת למסעודה באוזן) היא שכחה את הכדורים..
מסעודה: אהה, טיפשה היא להיות..
ציפי: זה נכון. ואנחנו נקרא לה על כך, טפשיחס (על משקל
ספיחס)!
יהודית: לא..
ציפי: ועוד איך כן! אז, טפשיחס, תשאלי את מסעודה עוד שאלות!
יהודית: (נראית נעלבת) טוב.. מסעודה, מה היה הסגנון המוסיקלי
האהוב עלייך כשהיית ילדה?
מסעודה: בטהובן בטח
יהודית: כמובן, השפעתו ניכרת באלבומך ה53-, מהסימפוניה ה89-
שלו, שנכתבה ב1976- על ידי אומן גאון זה..
ציפי: טפשיחס, תורידי גז
יהודית: (מסתכלת על ציפי במבט נעלב במקצת)
מסעודה: (מדברת למצלמה) אלה משהו לא בסדר איתם
המפיק שיושב עם הצלם: בנות, יש לנו ידיעה מספידי, היא מלווה את
חמישיית היי פייב בבית החולים..
ציפי: (מתלהבת) תעביר אותנו לשם!!!
ספידי: (רצה אחרי המיטה של היי פייב, כולם שוכבים באותה מיטה
חסרי הכרה) כן, אני כאן בבית החולים תל אביב גפן, כפי הנראה
חברי הלהקה נפגעו מיידוי אבנים, בליעת מייק אפ והרעלת צבע
לשיער..
מסעודה: איזה טיפשים אלה.. לשים חינה היו צריכים.. לא משנה
ריח.. גם ככה לא מריחים טוב..
ספידי: ובכן חברי היי פייב מובהלים עכשיו לחדר הניתוח..
(מתקרבים לחדר הניתוח, פותחים את הדלת, בפנים מחכות מעריצות
שמתות לקחת כל אחד מחברי הלהקה אליה הביתה)
ציפי: (בהשתוממות) למה הם באותה מיטה?
ספידי: אה כן, רצו לגרום להם להרגיש במצבם הטבעי ביותר..
ציפי: אה
מסעודה: מה הטיפשית זה.. לכלוא אותם בכלא אבו כביר צריך!!!
יהודית: נכון מאוד מסעודה. את אישה חכמה.
ציפי: אהה, כן.. ועכשיו ניתן למסעודה לבצע את הריקוד המסורתי
שלה על השולחן, בבקשה מסעודה..
(צנזורה)
יהודית: תודה מסעודה, זה היה יפה ביותר.
מסעודה: (יורדת מהשולחן) כן, כן, להיות לכם הרבה מזל!
(נותנת
ליהודית וציפי חמסה)
ציפי: תודה, תודה.
מסעודה: (יוצאת מהאולפן)
יהודית: טוב, תכניתנו הגיעה לסיומה. נתראה בפעם הבאה!
ציפי: לילה טוב, והמשך צפייה נעימה.. מזל שאנחנו לא בערוץ אחד,
אחרת לא היינו יכולות להגיד את זה..
יהודית: (מהנהנת לאות הסכמה)
מסעודה: (יוצאת מאחורי הקלעים ומנפנפת לשלום) אי לה לקה
(=להתראות בערבית)!!!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הכל הכל,
אני יכול!
זה הפה
הגדול...
הכל הכל...





פיני גרשון,
בשיחה עם
הפסיכולוג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/7/01 6:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אילנה וייסברג

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה