הרבה טעויות עשיתי.

02:57 - ואני ער, בטעות. זאת היתה טעות ללכת לישון לפני תשע
בערב. הקפה הזה שזורם במורד גרוני הוא טעות. אני יושב מול
המחשב הזה בטעות. כן, הרבה טעויות.

יום אחד, אסתכל אחורה ואומר לעצמי כי אלו היו הטעויות הקטנות
ביותר שעשיתי מעודי ושהיו טעויות גדולות בהרבה. יום אחד? כבר
עכשיו אני יכול להצביע על טעויות גדולות מימין ומשמאל. אבל יום
אחד, יהיו הרבה יותר טעויות גדולות והרבה הרבה יותר טעויות
קטנות, אז אולי הטעויות הקטנות יסתירו את רוב הטעויות הגדולות.
אבל הטעויות הגדולות - גדולות מדי בשבילי כרגע. אני אצמד
לטעויות הקטנות, לבינתיים. או שבעצם, אולי זאת טעות גדולה
לעשות את זה? אולי זאת טעות קטנה?

התעוררתי כבר עשרות פעמים. היו לי הרבה שעונים מעוררים, הרבה
אנשים שהוכיחו אותי, שאמרו לי דברים שידעתי והייתי צריך לשמוע
בכל זאת. הרבה פעמים החלטתי ביני לבין עצמי שדי, מספיק, הגיע
הזמן לקום, לנער את האבק, לסגור מעגל ולהמשיך לצעוד. לסגור
מעגל... אני אוהב לסגור מעגלים.
אני אפילו די טוב בזה. יש מסביבי מעגל של אבק. דווקא סגור יפה
המעגל הזה, אין מה לסגור בו.
חלק מהאבק הזה היה פה כשנפלתי. חלק ממנו התווסף עקב טעויות
שעשיתי. טעויות קטנות - והרבה.

היום בלילה התעוררתי, במלוא מובן המילה. הטעויות שלי העירו
אותי. הטעויות שלי היו אלה שגרמו לי ללכת לישון מלכתחילה. כבר
שנה אני ישן ועושה טעויות, ישן ועושה טעויות. המציאות כל כך
חזקה שלפעמים היא פולשת לחלומות. ניסיתי לברוח ממנה להרבה
מקומות ובכל מקום היא השיגה אותי, חוץ מבחלומות. עכשיו גם לשם
היא הגיעה. כשפקחתי את עיני והמחשבות התחילו לזרום, מחשבות של
מציאות, ניסיתי לברוח לטלויזיה. ניסיתי לברוח למשחק כדורסל מן
העבר, מן הילדות שלי, ששודר ב - 02:57 לפנות בוקר.

ניסיתי לסגור מעגל.
אני אוהב לסגור מעגלים. כבר אמרתי את זה? תמיד הרגשתי שזה תורם
לי משהו, תמיד הרגשתי שזה עוזר לי, שזאת הדרך הנכונה. אולי זאת
עוד טעות?

הרבה טעויות עשיתי.