בא הרגע שצריך לעזוב
האילוץ הזה ממשיך עוד לסחוב
ואת טסה מן החוף לאין סוף
את חייבת במהירות לעזוב
את אוהבת והכל הדדי
אך כל אחד צועד בנתיב הנגדי
מה אני אעשה שעיניי עצובות
כי נסעת מכאן לשנים ארוכות

אל תדאגי תמיד אני אזכור אותך

כשהיית ונגעת בגבול האהבה
כשנשמת לתוכי במין מבט תמים שבא
מעיניים עמוקות, ים רגוע מסערות
על שפתייך הרכות מילות הפרידה האחרונות

את רחוק נמצאת וכאן המכתב
רושמת אהבה אבל את עכשיו
מעבר לימים על שולחן ניתוחים
תפזורת ענקית שאין בה מילים
אלוהים רק יודע אם את תחזרי
זה כמו סרט עתיק על מסך צבעוני
עוד מכתב, עוד גלויה, עוד שנה שחלפה
המצב הסתבך, לא מצאו לה תרופה...

אל תדאגי תמיד אני אזכור אותך

כשהיית ונגעת בגבול האהבה
כשנשמת לתוכי במין מבט תמים שבא
מעיניים עמוקות, ים רגוע מסערות
על שפתייך הרכות מילות הפרידה האחרונות

לפתע הרגשתי שאיש לא גיבור
כשראיתי אותה עטופה בסדין השחור
התכופפתי לקבר, פלטתי צרחה
נשמתי עמוק ודיקלמתי ברכה :

כשהיתה ונגעה בגבול האהבה
כשנשמה לתוכי במין מבט תמים שבא
מעיניים עמוקות, ים רגוע מסערות
על שפתייה הרכות מילות הפרידה האחרונות.