New Stage - Go To Main Page

נעם דובב
/
סרדין רודף

הנפשות הפועלות

דני             -  סרדין, עורך דין.
דנית          -  סרדינה, רקדנית.
דינה          -  סרדינה, מאהבת של דני.
שופט.

משפט הגירושין של זוג סרדינים.

דני: אשתי נהגה לי להפליק.
נחלצתי ממכותיה המפליאות בביצוע פליק
פלאק לאחור, או-אז ניסתה להכותי במשוט.
לאחרונה שמנה וסלטה עוד אינה מסוגלת עוד לעשות.

סר חינה
של אשתי הסרדינה,
חדלה היא לטפל בעצמה.
ודאי סברה כי עיני עצומה.

דנית: טרם האירוסין בלשון חלקלקה
(אשר אותי לקלקה),
סח לי עורך הדין:
"עורך עדין,

אין בלתך, עבורי רק-דנית", אפס לאחר החתונה החל בהפגנת טינה.
לא הייתי היחידה שעימה אהבים הוא תינה.
את מעלליו הגלים
על אוזני היו מגלים.

הסרדינה והסרדין
נצפו עושים מעשה חידודין.
את הרינונים בדבר המזמוזים לא טרח הוא להזים.
תחת זאת מילא פיו מים ושלח לעברי בלילה זים ועוד זים.

את דינה
איני מבינה.
למרות ששתינו מנוגה
הפכה היא אותי לנוגה.

דן טוען כי אני עצומה?!
דינה רחבה כפרה, הס מלהזכיר שבהיותה פעוטה אמה
בה לא חפצה
ולכן היא אומצה.

ציפור קטנה לחשה לי שלו היא חלצה
את אזור חלצה.
הגעתי אליה בריצה
ותפסתיה בחולצה.

הייתי חייבת להסיר מעלי את המכשול.
עצבים גאו בי והיו לנחשול.
חולצה היא ממני בזים
ואנזים.

בפעם אחרת תפסתי אותם  "על חם": הסרדינה לסרדין
שפשפה את מנורת הקסמים כאלדין.
נראה לי מהצד כי משופשפת היא בדבר,
ישבה היא בנוחות על האיבר.

זימו התמלא בזימה,
יחדיו רקמו כנגדי מזימה.
חיפשה את נימו ומצאה, לגמה
מלוא הנימה.

מצץ הוא את שפתיה עד אשר הכחילו.
מילאה היא פיה מים ועשתה בלו בלו.
העלתה בחכתה
את הדג האחד שכל חייה לו חיכתה.

פיה הפיק מרגליות ומנגינה,
שימשה היא לו נקודת עגינה.
כיבד הוא את הכבדה בכבודה
שלו, הלא נכבדה.

השתוקק הוא למקור המים השוקק.
על לוח לבי טראומה חוקק.
האושר שבקרקעית נשמתי שכב כאוצר
הפך לזיכרון קצר, ציפור נפשי נכנסה למעצר.

עת התעשתי מהמראות הקשים
עטיתי על עצמי שריון קשקשים,
וניסיתי לתפוס את שניהם כדי לתת לדשנה
מנה הגונה -

להכריחה לטגן בשמן
את הדג השמן
ואחר כך לאכול את הדייסה שבישלה.
מזל ביש לה.

מגיע לה - Fishלה,
או-לה-לה, או-לה-לה!
אך דינה שהרעה הזאת עוללה
(הלוואי ותשוב להיות עוללה)

שוב ניצלה
ודן שניצלה
כמעט ונצלה
והוגש לה כשניצלה.

לרוע המזל
הוא לא גמר כז"ל.
לא הייתי מרוצה,
ביקשתי שישלם על מעשיו בריבית קצוצה.

דני: טמנה היא לי פח-דנית,
בנוסף החלה ללבוש את בגדי ונהגה כמר-דנית.
עת נישאנו חתמנו על חוזה
(נמצאים ברשותי המסמכים - איני הוזה)

שלפחות פעמיים בשבוע נעשה את "זה",
הפרה היא אותו ומרוב דיכאון נעשיתי רזה.
הוציאה היא עלי חוזה,
אין סיכוי שהייתי זאת מראש חוזה.

שופט: המצב מאוד רגיש,
לא ניתן זאת להכחיש - לפנינו עסק ביש.
התרשמתי שהסרדין הוא איסתרא בלגינא קיש קיש בלביש.
מוציא אני כנגדו צו הרחקה מנחל לכיש.

בכל הנוגע לסרדינה על הסרדין
להפוך לדנידין.
לדני היה מהצד בוודאות קשר מספק,
את דנית מקשירת קשר אני מזכה מחמת הספק.

אין היא יציבה,
נוטה אני להאמין כי דיברה מהרהורי ליבה.
תם ולא נשלם, ברוגז, ברוגז לעולם,
סר דין, לקום כולם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/3/06 0:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם דובב

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה