איילת גרין / לפעמים |
לארוז מזוודה
לזרוק חולצה, תחתונים
ואולי חזיה
לקנות לי כרטיס
לעלות על מטוס
להמריא למרומים
ולברוח רחוק
ליער ירוק
עם עצים ארוכים
שמים כחולים
וציוץ ציפורים
ולשקט
המבורך
ללבד
שנדרש
ועוצמת עיניי
מריחה אדמה
מרגישה על פניי
משב רוח קלילה
לא חושבת על כלום
בלי מציאות כה קשה
רק אני והרוח
ולפעמים
אני פוקחת את עיניי
ורואה
היכן אני
ומחייכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|