|
26/02/2004
להאכיל אותך
בכפית של זמן
תישארי.
הרוח לא תברח לך
היא ממילא עושה
בשדות של סתיו.
אט לאט,
עובר הזמן בין שיני
המזלג
כאן לידי,
טיפין טיפין
מעמיק במצחי
תלמים עקרים
לאחסון פגרי
המחשבות.
תישארי,
אחר כך נלך לחפש
חרציות בשדות
והשמש תחכה לנו
במושב האחורי של
הסתיו. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.