ישבתי שם בשקט והקשבתי לך
לקולך המדהים שניגן לאוזניי כל כך הרבה שטויות
ישבתי מאחורי דלת חדרך מקופלת
והקשבתי לקולך בעודי בוכה בשקט
אתה דיברת איתה, בטלפון
איני יודעת מי זאת, אבל גם איני רוצה לדעת
הלב שלי היה על סף השיברון
אחרי אותן מילים ישבתי שבוע בבית, "שפעת"
אתה סיפרת לה כמה אתה אוהב אותה
השתמשת בדימויים שסיפרת לי
אתה אמרת לה שכבר התגברת "עלייה"
אז למה לא אמרת לי שהתגברת עליי ישר בפנים?
הקול שלך פתאום נשמע צרוד
חשבתי לרגע שאולי אתה מהסס
אבל כבר הכל היה ברור
בשביל מה שרציתי צריך היה נס
ואז כבר לא יכולתי עוד בשקט לבכות
והן פשוט סרבו להפסיק לרדת, הדמעות
אתה שמעת את הרחש של הבכי שלי
ופתחת את הדלת כשגילית אותי בעברה השני
ואז הזיעה הקרה העירה אותי
מצאתי את עצמי מבוהלת על סף מטתי
אתה שכבת שם לידי
ושוב חיבקת רק אותי |
