הקיר שלי החליט לדבר
ולא שזה קיר מיוחד,
סתם קיר של בית רב קומות,
ולא תגידו גורד שחקים,
סתם קומה רביעית בחדר צדדי,
קיר רביעי לבן וישן,
תלויה שם תמונה על וו מעוקם
וכמה חורים שלא תוקנו מעולם.
הייתם מצפים שאם כבר קיר ידבר
לפחות שיצא משהו חכם,
קצת יותר מתוחכם,
משפט שכזה לא נשמע מעולם,
אבל הקיר שלי היה קצת טיפש,
קיר דכאוני
רק בכה על מר גורלו,
ועל בדידותו,
והקיר המשיך לדבר,
והקיר לא הפסיק, בוקר וליל,
רק רטן וזעף ללא הפסק,
רציתי רק שישתוק שיתן לי לישון
קצת מנוחה, ולמען השם,
כמה קיר יכול לדבר!
אז ניסתי הכל, רק שיפסיק,
אבל כלום לא עזר,
הקיר רק המשיך לילל
עד שבוקר אחד לא יכולתי יותר,
קצת דינמיט ואבק שריפה,
ניצוץ קטן, ועוד שניה הכול ייגמר
ואז נשמע הפיצוץ והכול השתתק,
הכול נעלם,
הקיר הפסיק לדבר,
וגם אני לא הייתי יותר |