את מרגישה שאת רוצה למות בתוך חלום,
כל נורא את מרגישה שאינך יכולה עוד לעמוד אל מול עצמך במראה,
אך האם את באמת רוצה למות בתוך החלום?

זכרונות משתוללים בתוך ראשך
רצים אל מול עינייך בלי הפסק
ורגשותייך מתערבלים בתוכם ומעוותים את כל מה שאת רואה.
פרח קטוף אחוז בידך, מעוך בזעמך,
את אומרת לעצמך שזה לא נורא כל-כך ומביטה למעלה
אל עבר הכוכבים שנופלים לעבר אותו מקום שכה אהבת,
אך האם את מאמינה בכך?

את שונאת את עצמך על מה שנעשה לך,
את מאשימה את עצמך בכל הכאב ששובר אותך מבפנים
ומקללת את עצמך על כך שאינך יכולה עוד לעמוד
ואת מרגישה שאת רוצה למות בתוך החלום

אך האם את באמת מאמינה לעצמך?
ואם זה כל-כך נורא אז למה אינך צורחת...?

את ממשיכה ללחוש את קללותייך לעבר הפרח המסכן שבידך
כך שהוא יסבול את מה שאת סבלת,
ואת קורעת אותו עלה אחרי עלה ומבקשת למות אתו

אך עד כמה את מוכנה לאבד את עצמך לדעת,
ועד כמה את באמת מוכנה למות בתוך החלום,
האם זה עד כדי כך נורא...?

תביטי הישר קדימה, והרימי את קולך לעבר השמיים,
(תצרחי עד שגרונך יכאב!)
תרגישי את הרוח נושבת על גופך והקשיבי לזעמך
(מי מבין השתיים חזק יותר?)

תשנאי את החלום, תשנאי את החיים,
(שום דבר לא יחזיק אותך ביניהם)
תצחקי עד ששפיותך כבר תפסיק לרעוד מקור
(כי אין דרך לחזור)
אז את חלומך תנטשי, כי הוא כה מושלם
(ותחיי בין העננים)

האם את באמת רוצה למות בתוך החלום
האם את באמת רוצה לאבד את עצמך בתוכו
אפילו שהוא אינו קיים...?