מעיין יצחק / מלאך של חושך |
פוסעת לעבר עתיד מתוק
צלליות רחוקות מתחזות משקרות
היא תצרח לנצח ותשתוק
שביל טיפות אדומות קטנטנות
מתגלגלות מתוך חתכים דקים
דמעה שזלגה לעולם לא תוכל
לכבות את האש שבפנים
כמו רוח קרירה היא עפה לאינסוף
נושבת, חודרת, דוקרת, צוחקת
רוצחת את האור בקצה המהרה
משחקת עם הפחד תופסת
את תיפלי ותצללי לעולם
ילדת חושך מקוללת
שהלילה יורד תמיד אני שם
נותן לך את הנשימה הנוספת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|