עורך הלבן, צח כשלג
נגוע רק-
בכמה כתמי שמש,
נמשושים קטנים על קצה האף
ובצדדיו
עורך הרך, מונח לו
על שרירי גופך
הנח במיטתי
ואני מושיטה אצבע בודדת
מלטפת את המותן הרכה
ואתה משיב לי בבת צחוק
מסתובב אלי בחיוך של אושר---
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך, ילד... אולי הראשון שאני אומרת את זה עליו
בלי חרטות ובלי היסוסים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.