אני אוהב להקשיב לעצמי מספר לי סיפורים. אני נרגע בעיניים
עצומות כשהקול השקט שלי משיט אותי למקומות רחוקים. לפעמים בערב
הוא מתאר לי שקיעה. הצבעים שלה תמיד מושלמים, העננים פרושים
בדיוק כמו שצריך על שמיים ורודים וכתומים, והשחף הבודד מופיע
ברגע הנכון על פני הגלים. הרוח קלה כזאת, לא חזקה מדי, אבל
מרגישים שיש. והיא גם קצת חמימה. ותמיד יש איתי עוד מישהי
ואנחנו על החוף, לבד. כזה הוא הקול שלי... רומנטי, מרגיע, קצת
שמאלצי, אבל במידה.
אתמול הוא סיפר לי איך אני ובחורה יפה הולכים לשוט בירקון
בסירת משוטים. שבת בבוקר, מוקדם, ואנחנו לבד. אפילו האיש
שמשכיר את הסירות לא שם, אז אנחנו לוקחים סירה ומשאירים לו
חמישים שקל על המזח. אני מצמיד את השטר לעץ של המזח עם שדכן
שאני מוצא בכיס, כי כזה הוא הקול שלי, חושב על כל הפרטים, גם
על אלה שנראים לא חשובים אבל יכולים לדפוק הכל. הוא תיאר לי את
השקשוק של המים כשהיא נכנסת לסירה ומתיישבת עם הפנים אליי. אני
מתיר את החבל ונכנס אחריה. שואל אותה אם היא רוצה לחתור, אבל
היא מעדיפה להסתכל עליי כשאני עושה עם המשוטים. הכי מצחיק שהוא
אפילו לא אמר איך קוראים לה, רק שאספתי אותה בצומת גלילות,
בדרך חזרה מנתניה.
"היא שאלה אם אתה מגיע לפרישמן, ואתה אמרת לה שאם זה בשבילה אז
כן. הסתכלת עליה וראית שיש לה שיער שחור ארוך עם קצת תלתלים
ואף חמוד, סולד טיפה. השתעלת וכשהיא הסתכלה עליך ראית שהיו לה
גם עיניים כחולות, כמו שאתה אוהב". איזה חמוד הקול שלי, שמנסה
להסביר לי מה אני מחפש. אני באמת מעריך את זה. "ואז שאלת אותה
אם היא עייפה. היא הסתכלה עליך ופתאום חייכה. ,מה פתאום' היא
אמרה, ואתה שאלת אם מתחשק לה ללכת לשוט בסירה. ,כן, למה לא'
היא אמרה ואתה שמחת".
אני משיט אותנו לאט לאמצע הנחל, בזהירות, שלא יתיזו עליה מים,
שלא תירטב. היא נשענת לאחור. יש לה עיגולים שחורים קטנים מתחת
לעיניים ואני חושב לעצמי שהיא בטח חזרה ממסיבה. היא לובשת
מכנסיים שחורים צמודים וגופייה אדומה, כזאת עם ציור של ברבי
מקדימה. אני חושב שכשהיינו באוטו היו לה בגדים אחרים, אבל גם
הקול שלי לא בטוח, ואני לא לוחץ עליו להיזכר, כי ככה זה ממש
יפה לה. נראה לי שהיא בת שבע עשרה בערך. אני מסתכל עליה שוב
ורואה שהיא נרדמה. "ואז שמת לב שיש לה צמיד מכסף על הרגל" אומר
לי הקול שלי, "ושלחת יד לגעת בו". היא מתעוררת פתאום ומזדקפת
מהר. היא שואלת איפה אנחנו ואני אומר לה שכמעט הגענו. היא
שואלת לאן. אני ממשיך לחתור.