|
האנשים חולפים על פני
כמו גם פנסי מכוניות צבועות
נושאים עמם את היום שנמוג
בזמן שהלילה נמזג מעבר הפינה
אל תוך הרחובות הריקים המלאים
מן האנשים שהולכים או באים
והרוח מפלס דרכו בינות כולם בערום
התנועה הזו של האנשים ממקום למקום
מכה בי שורשים על מרצפות רבועות
המילים לא מבשילות בענפי חיכי
כמו דוכנים ערומים בשווקים
אשר רחמי הליל נכמרו בריחות שנותרו
וכבר אין איש מציע מרכולתו
או מלחין סימפוניה לעגבניה ובצל |
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.