פיל ורוד שאהב יותר מידי סוכר חום נחנק ביום בהיר, ליד נהר
הגנגס, מגוש סוכר גדול שהחליק לו לגרון. הפיל השתנק, וניסה
לשוא להוציא את גוש הסוכר מגרונו.
בא בודהה אל הפיל, וטפח על גבו בחוזקה וגוש הסוכר התעופף
מגרונו הישר אל הגדה הנגדית, וערף את ראשו של אויבם הגדול של
תושבי הודו.
בודהה אמר לפיל: אידיוט, מה אתה דוחף לגרון שלך גושי סוכר. אני
רוצה שתנסה את זה. והגיש לו קופסת סוכרזית. הפיל בחן בסקרנות
את תוכן הקופסה. מה אני יכול לעשות עם זה? שאל את בודהה. בודהה
מצמץ, לשאלה זו לא היה מוכן. אה, אני חושב שאפשר להכין עם זה
קפה... מלמל בלי הרבה אמון בדבריו שלו עצמו.
אבל הפיל הורוד, שהיה סכל, כבר החל להזליף לגרונו כדורי
סוכרזית בתאווה. בודהה הסתכל עליו. הפיל, שרוקן את קופסת
הסוכרזית, עד אחרון הכדורים, השליך את הקופסה לרגליו של בודהה.
יש לך בולים של קטמנדו? שאל. בודהה חייך ושלף מכיס מכנסיו
מעטפה קטנה. הוא נופף בה מול עיניו של הפיל. אני אתן לך את
המעטפה, אך בתנאי אחד, אמר. בסדר, בסדר, כל מה שתגיד, רק תביא
לי כבר את הבולים. הפיל הזיע מהתרגשות. טוב, אני רוצה שת----
לאחותי. אמר במהירות בודהה. "איכס, יא סוטה, לך מכאן"' הפיל
בעט בבודהה ובודהה התעופף לקצה העולם, ונחת על גב הצב הגדול.
"הגעת אל ממלכת הקדמונים" שרו לו הסירנות. "כאן תוכל לקנות
סיגריות גולף משובחות" זמזם הרדיו. "רק אצלינו, בחצי המחיר"
בודהה רבץ על גב הצב, חושב איך היה אם הפיל היה ----- לאחותו.