פעם בכמה זמן היינו נפגשים, כשהיא רצתה תמיד לשכב אז זה היה
ברור, זה הפך לקוד כזה, היא הייתה אומרת "אתה רוצה להיפגש?" אף
פעם לא דיברנו על זה אני והיא, אבל תמיד כשהמילה "להיפגש"
הייתה עולה, זה אומר שסקס זה מה שהולך להיות פה, לפעמים סתם
היא הייתה אומרת "בא לך לשתות משהו?" או "בא לך לשבת איפה
שהו?" אז יישר היינו יודעים, שאנחנו הולכים לעשות כיף מסוג
אחר.
כשאני הייתי רוצה לשכב אז תמיד אני הייתי שואל "מתי אני רואה
אותך?" גם מן קוד כזה שבעצם שואל מתי שוכבים?

אז כשהקוד הזה היה פועל, פשוט היינו באים אחד לשנייה הביתה,
נכנסים לחדר ובלי בושה או שאני הייתי מתחיל לנשק אותה מלמעלה
עד למטה, מדביק את כל חלקיה השבורים עם הרוק שלי מלקק אותם
כאילו אני עובד עם שפכטל בונה פסיפס, נוגע בה כאילו אני אומן,
שעינו מכוסות מדביק ומנשק, ומנשק ומדביק ורק בסוף, רק בסוף כל
הסיפור הייתי רואה מה יצא, לאט לאט הייתי מלטף אותה בשדיים,
מדביק גם אותם, מוריד לה את התחתונים, ונכנס לאט לאט לתוכה
ומתחיל לספק לייצר אהבה... או שהיא הייתה מתחילה להוריד לי את
החולצה ומלקקת לי את הבטן, מחכה שאני יוריד אותה לגמרה ומשם
הכול הפך להיות קל וידוע... דוחפת אותי למיטה פותחת את
הכפתורים של הג'ינס, בו בזמן מנשקת אותי ומעבירה את שדיה על
חזי, וכששנינו היינו מוכנים וחשופים היא הייתה עולה מעלי
ומתחילה לנגוס בשריר כאילו שתי שפתיים רעבות מתחילות לנגוס
באחד המטעמים הגדולים שנוצרו, ומרוב תאוותן למטעם הזה, מתחילות
השפתיים להוזיל מן סוג של ריר כזה על איברי, ואני נהנה לא
מדביק, לא מרכיב, אני רק עושה כפיפות בטן לכיוון החזה שלה מנשק
לה את השדיים, עד שנמסות לי השפתיים ויורד, וחוזר על הפעולה
שוב כשחוזר לי החשק.
הכול היה מושלם, מידי פעם היו כמה אנשים, שהפריעו לתענוג הזה
היא הייתה קוראת להם חבר! כל כמה זמן היה לה איזה חבר חדש
לתקופה קצרה, אני הייתי קורה לו "עושיק" א', לשני הייתי קורא
"עושיק" ב' וכך הלאה..., "עושיק" בא מהשורש ע.ש.ק- לעשוק משהו,
ושמם היה כמו מעשיהם- עשקו לי את המין, אבל מה אני זבל? אני לא
היחיד בעולם, תמיד קיבלתי את העושיקים ברוח טובה.

בפעמים הראשונות הייתי גומר מהר וממש התפדחתי, עד שהלכתי
לרופא, שאמר לי שזאת בעיה עם בלוטת הערמונית שלי, הסברתי לה את
הבעיה, כדי שלא תחפש לה משהו אחר ובצדק, למ'מה היא אשמה
לערמונית שלי?! לאחר שעניין הערמונית תוקן, הפכתי לאלוף,
יכולתי ממש לבחור את הרגע, שאני אגמור ולתת במדויק עוד מהתחלה
לפני הכניסה, זמן מדויק של כמה זמן אני הולך להיות בפנים ומתי
אני יוצא, אני חושב שאף פעם בחיים שלי לא עמדתי בזמנים כל כך
טוב, תמיד אני מאחר או קצת מקדים, אבל אתה פשוט מדהים זורק
מספר באוויר ועל הדקה האחרונה הייתי יוצא אחרי כמובן, שנתתי לה
טיפ שמן, מה אני אגיד לכם? פשוט סטופר הייתי כמו פעמון בבית
ספר על השנייה מזמזם.

הבעיות התחילו בפעם אחת, שהיא שאלה "מתי נפגשים?" אמרתי לה
שהיא יכולה לבוא מחר, וכשהיא באה למחרת פשוט הייתי בשוק, ראיתי
בפעם הראשונה בחיים שלי, שהיצר החזק ביותר בעולם, זה שבונה
ובנה את העולם, היצר הגברי למין, עבר לי או שלפחות הוא עבר לי
אתה, לא היה לי חשק ואז סתם דיברנו, קשקשנו וזיינו את השכל,
היא ניסתה לעשות כל מה שצריך, רק שאיכשהו אני אדלק, היא אפילו
עשתה משהו, שמאפס את השעון, היא הפעילה את החוק הכי אכזר,
שיכול להיות לאישה מול גבר, כנראה שהיא נלחצה, היא חשבה שקרה
משהו אצלה, זה שלא נדלקתי זה עיצבן וחרמן אותה עוד יותר, עד
שהיא פשוט הורידה את החולצה שלה, הורידה את תחתוניה הדקות (את
המכנסים היא הורידה כבר קודם), נשארה רק עם חזייה, הורידה לי
ת'מיכנסים הורידה גם את התחתונים שלי, והחלה להעביר שדיה הרכים
בין אברי הישן, מנסה להפעיל את כלי הנגינה שלי בן שדיה שנעים
באיטיות, אצלנו בחברה קוראים לזה "לכנר", ומה אני אגיד לכם-
כלום לא עזר, מנסה לחייך כאילו עוד שנייה זה הולך להצליח, עוד
רגע והיא מחזירה לחיים את כל מה שמת, אבל אני באדישות מסתכל
עליה ואומר "אין, זה לא עובד, הוא במצב מילאולאו, זה לא הזמן
פשוט..."
באותו הרגע היא חטפה את השיגעון, עד היום אני לא יודע להסביר
מה קרה לה, היא התחילה לצעוק כאילו משהו דרך לה על איזו יבלת
נפשית בצורת טראומה מהילדות כאילו היא איבדה את הילד שלה או
משהו בסגנון, לבשה את החולצה שלה בפרעות בזמן שהיא מקללת אותי
וצועקת "אתה והזין הדפוק שלך, יא אפס מה קרה? מה נהייתה הומו?,
מה אני עושה פה בכלל?" ויצאה מהחדר ומהבית שלי בשתי טריקות דלת
חזקות.
אחרי יומיים היא צלצלה, מנסה להישמע רגועה, התנצלה על שלשום
ואמרה "אתה לא כועס עלי, נכון? אני פשוט לא יודעת מה קרה לי,
אני עד עכשיו מאשימה את עצמי! וסתם חשבתי לרגע שאני לא יודעת
כבר מה קורה... שאולי איבדתי משהו מהנשיות שלי, ולרגע נלחצתי,
לא יכולתי לקבל את הרעיון, שאולי זה מה שקרה, ואתה סתם היית
אדיש, לא אמרת כלום, הראש שלי לא היה במקום- סליחה."
אחרי כמה שניות של שתיקה, עניתי "מתי אני רואה אותך היום?" היא
צחקה, צחוק מתקתק של הקלה ואמרה "הפעם הולכים לים, לאיזה חוף
שקט שאני מכירה, אני מארגנת את הסיפור", "ים זה טוב לריכוז"
עניתי בחיוך שקוף "טוב, אני בא לאסוף אותך בשמונה" אחרי
שניתקנו, תפסתי אותו ושאלתי אותו מה הוא רוצה? אם מתחשק לו
בכלל לנסוע לים? ואם בא לו להיכנס שוב למערת הנטיפים הזאת,
והוא ככה בשלו- ישן, לא מבין מה אני רוצה ממנו, ובצדק אני צריך
לשאול את עצמי לא אותו!
דחיתי את התשובה לשעת המקלחת, כשמתרחצים תמיד מוצאים פתרונות
לשאלות קשות, וכשסיימתי להתרחץ הבנתי הכול, הבנתי שאין לי מה
לנסוע לים, זה מיותר!
ועכשיו, לך תסביר לה אחרי מה שכבר קרה, שפתאום הכול נפל, שאין
חשק, שכלום לא יקרה ושזה לא מטריד אותו בכלל, שיכול להיות
שקורה כאן משהו אצלי או שזאת סתם תקופה שכזאת.

התקשרתי אליה והיא לא ענתה, אחרי כמה דקות התקשרתי שוב,
והשארתי הודעה במשיבון שלה "את לא עונה וזה אולי הכי טוב
להשאיר הודעה. לפעמים יש דברים שאי אפשר להסביר...פשוט בדקתי
עם עצמי, ואני מחכה לראות אותך היום! אם את רוצה אפשר סתם
להיפגש?"