והיה ביום מן הימים
נאמר...
היום?

שוב ישוב
האהוב
למקומות נידחים
מקומות חפצים
מקומות ללא קומות.

תדדה בעצלנות סביב חדרה
תחפש ברצפה בדל של
תקווה
או סיגריה קרועה.
אולי היא תשב על החלון
הפעם
כמו אותו פעם
(זוכר? כשליבך פעם)

לא במקרה תרים ת'ראש
עינך תתנתק מסקירת גגות.
אין יותר שטחים
נגמרו כל האבנים
הקסדה נחה במקומה
ישנה את שנתך החלודה
והיא...

כן, זו חייבת להיות היא
דמות מקורית,לילית,ערפילית
מתוך עיניה אין איש
רק בבואה,בבואתך.

והיה בשקוע שקיעתך
נאמר...
הלילה?

אתה נטוש על הרצפה
יד זכוכית קרה
מחבקת,עוטפת לתוכה
את שארית רחמייך העצמיים
מנשקת אותך בנשיקת אלכוהול קרה
אתה, היא והוודקה.