צלילי האדמה המתהדקת על הקרקע
נשמעו בתופחו עליה
זרעים מספר,
נקברו על גינתו הקודמת,
ששעון הזמן שקט בשבילה.
בכל יום מים הכו באדמה
וזרעי הורדים
הרגישו דמעותיו, שמעו בכיו,
ורחמיהם נכמרו על אותו האב.
"גינתי ילדתי,
הדי בורדים אלו לנציח זכרך?"
זרעי הורדים שמעהו,
ושעון הזמן החל לפעום שוב.
וילדתו צמחה לתפארת,
בנסיונה להשתוות לגינתו הקודמת,
אשר אפרה קבור,
מתחת לאותם הורדים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.