|
הוא עומד לבדו על גבעה מול הים
פניו לשקיעה וליבו בו נפעם
רגליו שוקעות עמוק אל תוך החול החם
הוא מביט אל האופק וחולם להיות שם
אין עוד ירח זו היא שעת דמדומים
אך חלומות כבר עולים בליבו התמים
הוא זוכר סיפורים על גבהות והרים
ירוקים ולבנים נמוכים וגבוהים
עמקים אדירים שזורים בפרחים
יערות עצי עד ושירת ציפורים
אט אט לאיטה כבר עלתה הלבנה
ועודנו עומד על הגבעה הקטנה
רגליו כבר טמונות עמוק באדמה
ובליבו מתנגנת מנגינה ישנה
הירח עלה זה מכבר לאוויר
וכבר החלה צינה של עוד לילה קריר
הוא שוקע עמוק בדמיונו המריר
הוא חולם לו חלום אך באיזה מחיר?
החול מכסה את גופו התמיר
ונשימה אחרונה אומרת מוות מהיר
הגבעה עכשיו עומדת לבדה מול החוף
ובה צומח פרח אותו איש לא יקטוף
ולפרח אין שם ושנים לו אינסוף
הוא רק יושב על גבעה ומשתלב עם הנוף
כבר אין לו ירח וגם לא שעות דמדומים
הוא כבר לא חש צינה בלילות הקרים
וכבר אין חלומות ודמיונות כוזבים
לעולם לא ירדוף שוב אחר אותם סיפורים
ואין שם אדם אך יש שם חיים
ולנצח ינבטו בגבעה הפרחים |
|
|
מיני דיון על
נשים ברוק.
נוי-נוי: אלאניס
טובה, אבל פי
ג'יי הארווי
גולשת לתהומות
של בינוניות.
ציקוצון: זה
יפה, המשפט הזה,
תהומות של
בינוניות.
נוי- נוי: נכון.
הלוואי שעליי
היו מותחים
ביקורת שלילית
במילים כל כך
מתוחכמות.
תגובת מערכת:
אין לך טעם
במיל. חבל. חבל
עליך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.