בשקט החיים מחלחלים בין הסדקים
ולאט, לאט הוורידים מתהדקים
הם נשארים ריקים לחלוטין
והחיים מביטים בי במבט מאשים
הם יודעים שרציתי לשחררם כבר מזמן
וכל כך רציתי ללכת מכאן
ועכשיו כשזה סוף, סוף קרה
זה לא עד כדי כך נורא
השתחררתי, מילאתי מבוקשי
עשיתי דבר כל כך אנושי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.