רבי אפרים מנדי היה פותח בקבלה לאנשים רבים.
ספרי הסוד שהחזיק באמתחתו כללו ידע רב שהועבר בשושלת מסירה
מדור לדור.
על ידי שם האדם ושם אימו, יכול היה לפרוס רב מנדי את כל חייו
של האדם לנגד עיניו.
מעלתו של רבי היתה גדולה מאוד, עיניו הטובות, מעשיו האינסופיים
למען אחרים, הפכוהו ברבות השנים לרב האהוב בקהילתו.
רב מנדי מעולם לא החמיר עם אף אדם ואהב את כולם, בין הבאים
לבקש את ברכתו היו דתיים, חילוניים, ומכל עדות ישראל.
בשעות הלילה היה קשה למצוא את רב מנדי, כי לאחר תיקון חצות היה
עובר בין בתי הנזקקים ומחלק מנות מזון בסתר.
בחדרו הקטן היה מקבל את הבאים ובימים מיוחדים אף היה מקבל נשים
כאשר וילון מפריד בכדי לשמור על צניעות.

בחודש אלול השתנו חייו של רבי.
כאשר נגמרה שעת הביקורים, ביקשה אישה נוספת להיכנס, ורבי הסכים
לקבלה.
כאשר החלה לדבר חש רבי תחושה מוזרה.
לראשונה רצה לראות מי זאת האישה מאחורי הוילון...
"כבוד הרב, באתי אליך לשאול על זיווג".
הרב לקח את שם אימא ושמה של האישה, פתח בספרים הקדושים
ומצא שם את שמו... מסתתר בין פסוקי הקודש.
רב מנדי לא יכול היה לכבוש את יצרו והסיט את הוילון לראות את
הפנים מאחורי הקול, אך האישה לא היתה שם.
כל שהיה בידו היה שמה של האישה.
רב מנדי החל להסתובב בביתו נסער, ואינו יכול לשתף את רעיתו או
ילדיו בארוע המרגש שקרה לו.
בלילות במקום לחלק מנות מזון החל לחפש את האישה...
עבר דלת אחרי דלת, ולבסוף מצא את שמה בפתחו של בית ישן.
נרגש ונפעם נקש על הדלת.
אישה יפת מראה, קולה נעים ורך, הזמינה את רבי מנדי להיכנס.
לראשונה בחייו הרגיש הרב כי אינו יכול לשלוט על מעשיו וכי כוח
מוזר דוחף אותו לרגע מסוכן בחייו...
הוא הבין שהוא מהמר על כל חייו.
הוא לא יכול היה לשלוט בזה.
ריחה של האישה, נוכחותה, חיוכה היו מוכרים לו.
רבי לא כבש את יצרו, וכבש משהו אחר...
לאחר ימים מספר החלה שמועה על הדבר.
רבי, שכל חייו עשה למען אחרים לא מצא איש שהבין למעשהו, רבי
נודה מהתפילות ומקהילתו והוטל עליו ועל משפחתו חרם.
לראשונה בחייו פתח רבי בספרי הקבלה לעצמו.
שם מצא כי עליו להשאר עם אישתו וילדיו.
רבי התהלך ברחובות העיר מוזנח, מבולבל מדוכא ומאושר.

לראשונה בחייו הוא מאוהב.

לאחר לילה ארוך של שוטטות מעד רבי ונפל בצד הכביש.
רכב שעבר לא הבחין באדם הזרוק על קצה הכביש ופצעהו אנושות.
רבי הובל לחדר מיון שם לאחר נסיונות הרופאים נקבע מותו.
דבר אחד לא הספיק רבי, להמשיך את שושלת הקבלה שקיבל מידי
אביו...

- מה שיפה בדת וביהדות זה לא שהכל הולך חלק. מה שיפה זה היצר,
הנפילה, האהבה, האנושיות.
להיות מושלם, זה כנראה רק אלוהים.
זה ממש בסדר להיות בני אדם.
אנחנו לא אשמים.
זה אנושי לחטוא. זה אפילו נחוץ בכדי להבין היכן אנחנו לא רוצים
להיות...
מוכר למישהו?...