היא מרגישה מלוכלכת
נאבדת לי בין הידיים
עינים שכבר ראו הכל
משקפות תום
צורחות עליי זהו עצב.
ואני,
איני יודעת מה לענות להן .
אהבתי אותה
ועייניה הן חלון לפתח רוחי הסוערת
ושתיקתה היא מילותיי הרועדות בקושי
"מדוע ?"
היא לא עונה לי
מיטהרת בחלומה הניצחי שעוד לא התלכלך ,
נאבדת לי בין הידיים
ועייניה צועקות
" זהו עצב "
אך אינני מוציאה מילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.