אני מצטער... אך לא אוכל לסלוח.

אני יודע שעכשיו אתה מצטער, מתחרט על מה שעשית, אבל עכשיו כבר
מאוחר מדי, מאוחר מדי בשביל בקשות וסליחות, מאוחר מדי בשביל
חרטה. הנזק נעשה ואינו ניתן לתיקון.

לימדו אותי שכל אחד יכול לטעות, זה יכול לקרות לכל אחד והרי
מטעויות לומדים ולכן אין סיבה שאכעס או אפגע, אבל בכל זאת אני
כועס ולמרות כל זאת אני לא מוכן לסלוח.

ולא אכפת לי מי אתה, מה אתה ומה עשית. לא אכפת לי מה תעשה כדי
לפצות אותי. לא אכפת לי מה עשית בעבר בהווה ובעתיד שמכפר על
המעשה הזה.

האם חשבת טיפה לפני שעשית את זה? האם חשבת על כל הסבל שגרמת?
על כל הכאב והעצב שנוצרו בגללך? האם אי אפעם חשבת על מישהו חוץ
מעצמך? מעט התחשבות לא פגעה באף אחד.

ואל תעמיד פנים שאתה לא יודע על מה אני מדבר. אתה יודע בדיוק
על מה מדובר ואם לא, אני אצטט לך משהו מהספר האהוב עליך:
"ואלהים ברא את האדם"...