|
מלטף לפטמתך
מסרק בה אצבעות
ממלמל לה שפותי
את
עוצמת עין
קצה לשון מרטיב ניצה
מלקק לעטרה
את נצמדת ורועדת
מתנשמת
נאנקת
אך נושך בעדינות
כבר מגביר ההדק
מטפס כאב לעונג
את גונחת
נאנחת
מתנשפת בפיסגה
לפותה בצבת אוהבת
לובן עור סימן צורח
בו את מיללת
בוא
|
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.